מאת: אייל סלע
האריזה צריכה להתאים למוצר, למסלול ולשיטת ההובלה. מטען במכולה מלאה, מטען חלקי LCL ומטען אווירי דורשים כל אחד תכנון ואריזה שונים. אייל סלע מסביר כיצד נכון לארוז, לקבע, לתעד ולעקוב אחר המטען כדי לצמצם סיכונים ונזקים במהלך השילוח הבינלאומי ובדרך לישראל.
מטען יכול לצאת מהמפעל במצב מושלם ולהגיע לישראל רטוב, מעוך או שבור. בדרך הוא עובר משאיות, מחסנים, מלגזות, נמלים ולעיתים מספר טעינות ופריקות. לכן אריזה נכונה היא חלק בלתי נפרד מתכנון השילוח הבינלאומי, ולא רק בחירת קרטון חזק.
אחת הטעויות הנפוצות של יבואנים היא להתעניין באריזה רק כאשר הסחורה כבר מוכנה למשלוח. את דרישות האריזה כדאי לסכם עם הספק כבר בעת ביצוע ההזמנה. כאשר מדובר במוצר רגיש, יקר, כבד או בעל צורה מיוחדת, מומלץ לבקש מראש תמונות של המוצר לפני האריזה, במהלך האריזה ולאחר סגירתה. במטענים משמעותיים כדאי לבקש גם צילום של תהליך ההעמסה.
הכלל פשוט: לפני שהמטען יוצא מהמפעל, בקשו לראות אותו ארוז.
מה קורה למטען חלקי במהלך הדרך?
במשלוח LCL המטען אינו נוסע לבדו. הוא נאסף למחסן, מאוחד עם מטענים של יבואנים אחרים, מועמס למכולה וביעד עובר תהליך הפוך של פריקה ומיון.
המשמעות היא יותר פעולות מלגזה, יותר הזזה, הרמה ופריקה, וגם קרבה למטענים בעלי משקלים ומאפיינים שונים. לכן במשלוח חלקי חשוב במיוחד שהאריזה תהיה מסוגלת לעמוד בטיפול חוזר, ולא תהיה תלויה בכך שהקרטון או המשטח יישארו בדיוק במקום שבו הונחו בתחילת הדרך.
במכולה קיימת גם מגבלה תפעולית חשובה: כל המטען מוכנס דרך הדלתות שבקצה המכולה. בניגוד למשאית או למחסן, שם ניתן לעיתים לגשת למטען מהצד או מלמעלה, בתוך מכולה מרחב התמרון מוגבל.
לכן לא מספיק לבדוק האם המטען נכנס למכולה מבחינת נפח. צריך לבדוק האם ניתן בפועל להעביר אותו דרך הדלת, להרים אותו, לסובב אותו ולהציב אותו במקום המתוכנן.
הסיכונים הנפוצים בזמן הטיפול במטען
מטענים המונחים על משטחים עשויים לעיתים להתפרק מהמשטח לצורך ניצול יעיל יותר של השטח או לצורך טיפול במחסן. אם האריזה תוכננה מתוך הנחה שהיא תישאר תמיד על המשטח, הדבר עלול ליצור בעיה.
סיכון נוסף הוא פגיעה משיני מלגזה, בעיקר בארגזי עץ, מכונות או אריזות שבהן לא קיימת נקודת הרמה ברורה. במטענים כאלה כדאי לסמן מראש את נקודות ההרמה ולציין במידת הצורך היכן אסור להכניס את שיני המלגזה.
באריזות מיוחדות צריך לחשוב לא רק “איך עוטפים את המוצר”, אלא גם “איך העובד במחסן הולך להרים אותו”.
גם שטעון מגדיל את רמת הסיכון. ככל שמסלול ההובלה כולל יותר תחנות ביניים, כך המטען עשוי לעבור יותר פעולות טיפול, פריקה והעמסה.
קיבוע נכון בתוך המכולה
אחד העקרונות החשובים ביותר בהמכלת מטען הוא מניעת תנועה בתוך המכולה. גם ארגז חזק מאוד עלול להינזק אם הוא נע בתוך המכולה במהלך ההפלגה.
בהתאם לסוג המטען ניתן להשתמש ברצועות קשירה, כריות אוויר למילוי חללים, קורות, חסימות ופינות הגנה. חשוב להתחשב גם בחלוקת המשקל בתוך המכולה ולא רק בניצול הנפח.
במהלך הפלגה ארוכה המכולה עוברת שינויי טמפרטורה משמעותיים. הלחות הנמצאת באוויר, באריזות, במשטחי העץ או במטען עצמו עלולה להתעבות על דפנות המכולה וגגה ולגרום לנזקי רטיבות.
במוצרים הרגישים ללחות כדאי לשקול שימוש בחומרים סופחי לחות, כיסויים מתאימים ופתרונות אריזה אטומים יותר.
לפני ההעמסה מומלץ גם לבדוק את מצב המכולה: שהרצפה יבשה ותקינה, שאין חלקים חדים, סימנים לחדירת מים, ריחות חריגים או שאריות ממטען קודם. במטען יקר או רגיש כדאי לתעד בצילום את פנים המכולה לפני תחילת ההעמסה.
תיעוד, צילום ומעקב אחר המטען
בעידן שבו לכל ספק יש טלפון עם מצלמה, אין סיבה שמכולה יקרה תצא לדרך ללא תיעוד. מומלץ לבקש תמונות של המטען לפני האריזה, לאחר האריזה, במהלך ההעמסה ובסיומה. במכולה מלאה כדאי לצלם גם את מספר המכולה, את המטען לאחר סיום ההמכלה ואת מספר הסגר לאחר סגירת הדלתות.
התיעוד אינו מונע נזק, אבל במקרה של מחלוקת הוא עשוי לסייע להבין באיזה שלב אירעה הבעיה.
במטענים מסוימים ניתן לשקול שימוש באמצעי איתור כגון Samsung SmartTag, Apple AirTag או מערכות מעקב ייעודיות למטענים. אמצעים אלה אינם מחליפים את מערכות המעקב של המשלח, חברת הספנות או חברת התעופה, אבל הם יכולים להוסיף שכבת מידע נוספת ולתת ליבואן אינדיקציה לגבי מיקום החבילה או המשטח.
במטענים יקרים ורגישים קיימים גם חיישנים מקצועיים המסוגלים לנטר טמפרטורה, לחות, זעזועים והטיה. במכונות, ציוד רפואי, זכוכית, אלקטרוניקה ומכשור מדויק ניתן להשתמש גם במדבקות או חיישני Shock ו-Tilt המספקים אינדיקציה כאשר המטען ספג מכה או הוטה מעבר למותר.
בהובלה אווירית יש לבדוק מראש שהמכשיר שבו משתמשים מותר לשימוש ועומד בדרישות חברת התעופה.
מה שונה בהובלה אווירית?
גם בהובלה אווירית המטען אינו עובר ישירות מהמשאית למטוס. הוא מתקבל במסוף המטענים, עובר את תהליכי הקבלה והביטחון, ולאחר מכן נבנה בהתאם לסוג המטוס ולתוכנית הטיסה.
אחד ההבדלים המעניינים לעומת מכולה הוא אופן בניית הפאלט האווירי. את הפאלט בונים במחסן וניתן לגשת אליו מכיוונים שונים, להניח עליו חבילות מהצדדים ואף מלמעלה. במכולה, לעומת זאת, הסחורה מוכנסת דרך דלתות בקצה אחד בלבד.
לכן בניית פאלט אווירי מאפשרת לעיתים יותר גמישות בשילוב חבילות בגדלים ובצורות שונות, כמובן בכפוף למגבלות המשקל, הקונטור וסוג המטוס.
כאשר מדובר במטען המיועד לתא המטען התחתון של מטוס נוסעים רחב גוף, כלל אצבע מקובל הוא לתכנן את המטען לגובה של כ-1.60 מטר. מטענים גבוהים יותר מחייבים בדיקה מראש של סוג המטוס, מידות הדלת ואפשרויות ההעמסה.
בהובלה אווירית עלות ההובלה נקבעת לפי המשקל לחיוב, המביא בחשבון גם את נפח המטען. לכן אריזה גדולה מדי עלולה להעלות משמעותית את מחיר ההובלה גם כאשר המוצר עצמו קל.
לפני שהספק בונה ארגז גדול במיוחד, כדאי לבדוק האם ניתן להקטין את האריזה, לפרק חלק מהמוצר או לשנות את צורת האריזה מבלי לפגוע בהגנה עליו.
ביטוח אינו תחליף לאריזה נכונה
גם ביטוח מטענים אינו תחליף לאריזה נכונה. פוליסות ביטוח עשויות לכלול החרגות או מגבלות הנוגעות לאריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה.
כאשר מתגלה נזק, חשוב לצלם מיד את המטען ואת האריזה, לשמור את חומרי האריזה ולאפשר בדיקה בהתאם להנחיות חברת הביטוח או השמאי.
תכנון ההובלה מתחיל עוד לפני שסוגרים את הקרטון
אחרי שנים רבות בתחום השילוח הבינלאומי, אחת המסקנות הברורות היא שנזקים רבים ניתן למנוע עוד לפני שהמטען עוזב את המפעל. מומלץ לשתף את המשלח כבר בשלב תכנון האריזה, במיוחד כאשר מדובר במטען יקר, כבד, שביר, חריג במידותיו או רגיש ללחות ולטמפרטורה.
לעיתים שינוי קטן באריזה, בגובה, בצורת הקיבוע או במסלול ההובלה יכול למנוע נזק משמעותי וגם לחסוך כסף בעלויות השילוח. משלח מקצועי שמכיר את האילוצים ואת דרישות ההובלה השונות יכול לסייע בבחירת סוג האריזה, צורת ההובלה והמסלול המתאימים למטען, בהתאם לתקציב וללוחות הזמנים.
אייל סלע הינו מנכ״ל חברת לוגיסטיקו – מומחים לשילוח בינלאומי – התאמת המסלול הנכון, החסכוני והיעיל ביותר למשלוחים שלכם. ליצירת קשר: אייל סלע, נייד: 054-2280300, אימייל: eyal@logistico.co.il, אינטרנט: www.logistico.co.il
הכתבה המקורית בפורט2פורט
ניתן להוריד את הכתבה המקורית כפי שפורסמה בפורט2פורט בקובץ PDF:
